יעדים ומצע

מפלגת "משפט צדק" מאחדת אנשים אכפתיים, חותרים לאמת, מבינים שלא ניתן יותר לשתוק אך אינם מוכנים להסתפק בקיטורים ובדיבורים בעלמא.

המפלגה חותרת להביא לפיתרון בעיות הליבה של החברה הישראלית.

מפלגת "משפט צדק" רואה במדינת ישראל בית לאומי של העם היהודי ומדגישה את החשיבות של שמירה על ערכי המשפחה היהודית ועל קדושת מסורת ישראל.

אנחנו מתנגדים בתוקף למסירת חלקי ארץ ישראל לכל גורם זר.

אנחנו מתנגדים בתוקף להקמת המדינה הפלסטינית על שטחה של ארץ ישראל.

אנחנו בעד הריבונות על הר הבית ובעד ירושלים המאוחדת.

אנחנו בעד הרחבת ההתיישבות היהודית על כל שטח יהודה ושומרון והטלת הריבונות על כל היישובים היהודיים ודרכי הגישה אליהם.

אנחנו דורשים הקמת ועדת חקירה לפשעי הסכם אוסלו וההתנתקות.

מפלגת "משפט צדק" מציבה בראש סדר העדיפויות את הרפורמה העמוקה במערכת המשפט הישראלית שחווה משבר חמור. הגופים האמונים על שמירה על החוק, כושלים ביישום עקרונות החוק והצדק. בבתי כלא בישראל נמצאים מאות אנשים חפים מפשע. על פי ההערכות של פרופ' בועז סנג'רו לפחות 5% מהאסירים המורשעים בעבירות חמורות הם חפים מפשע. על פי הנתונים של הלמ"ס למעלה ה-99% מהנאשמים בעבירות רציניות מורשעים בגינם – נתון אינו מתקבל על הדעת במדינה חופשית ודמוקרטית.

תופעת הרשעת חפים מפשע  – עלולה לגעת בכל אחד. כל אחד עלול למצוא את עצמו בזמן לא מתאים במקום לא נכון ואז יופעלו עליו לחצים נפשיים ופיזיים בלתי נסבלים מצד גורמי אכיפת החוק על מנת שיודה במה שלא עשה. יש לציין כי ככל שהמצב הסוציו-אקונומי של החשוד נמוך יותר וככל שהוא שייך לאחת מקבוצות האוכלוסייה הפגיעות, כך הסיכוי שהוא לא יזכה להגנה למול מאמצי המשטרה והפרקליטות להרשיעו הולך וגובר.

הרפורמה המשפטית תכלול:

• הפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת שהיא אחד העקרונות הבסיסיים של המשטר הדמוקרטי. עם זאת, במדינת ישראל בה שולט האקטיביזם השיפוטי הפרדת הרשויות אינה מתקיימת.
• הקמת גוף חיצוני של פיקוח על התנהלות מערכת המשפט שיקבל סמכויות נרחבות להעביר תיקים לחקירה נוספת או לדיון חוזר, במידת הצורך.
• פתיחה מחדש של התיקים בהם ההרשעה נסמכה על עדותו של מנהל המכון לרפואה המשפטית לשעבר, פרופ' היס שמהימנות ממצאיו הוטלה בספק על ידי תחקיר עיתונאי.
• ביטול המצב שבו הודאה עצמית היא "מלכת הראיות".
• צמצום הפרקטיקה של "הסדרי טיעון" שמנתקת את מערכת המשפט מהצדק וגורמת עוול לאנשים רבים.
• הגבלת השימוש בעדי מדינה – הפרקטיקה המשפטית הנפוצה שלעתים קרובות גורמת לעיוות הדין והפללה של חפים מפשע.
• הקמת ועדה בלתי תלויה לחקירת מקרי שוחד בפרקליטות (כגון, פרשת רות דוד).
• מינוי שופטי בג"ץ על ידי ועדה מיוחדת של הכנסת בראשות שר המשפטים. הרכב הוועדה ישקף את הרכבה של הכנסת. דיוניה יהיו פתוחים לציבור הרחב.
• ביטול שיטת הסניוריטי הנהוגה כעת בבית המשפט העליון לפיה הממונה לנשיא החדש הוא השופט הוותיק ביותר המכהן בעת שהנשיא היוצא מסיים את תפקידו.
• ביטול הטיעון של חוסר עניין לציבור כנימוק לסגירת תיק פלילי.
• קידום החקיקה המגנה על הפרט מפני שרירות ידה של מערכת אכיפת החוק. הטלת ענישה חמורה, כולל פיטורין, והעמדה לדין פלילי בגין הפעלת כוח מופרז נגד מפגינים ושימוש בעינויים פיזיים ונפשיים בחקירות.
• ביטול השימוש במעצרים מנהליים וכן בצווי הרחקה מנהליים.
• פיקוח על השב"ס והגנה על זכויות האסירים; הרחבת הזכויות הבסיסיות של האסירים.
• פיקוח קפדני על תנאי הכליאה; כולל תיקון הליקויים שנחשפו בדו"ח הסניגוריה הציבורית אודות תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר; יש לציין כי הנהלת בתי הסוהר מחזיקה אסירים גם באגפים שאינם ראוים למגורים, כגון אגפים 5 ו-21 של בית הסוהר "אשל" בבאר שבע.

תקשורת.

מפלגה "משפט צדק" תומכת בפלורליזם באמצעי התקשורת ודורשת הפסקת תקצוב ממשלתי של כלי תקשורת למען הפיכתם לפתחון פה לכל קשת הקבוצות בחברה הישראלית ופתיחת שוק התקשורת לתחרות חופשית.

מדיניות פנים ומוסדות השלטון.

מפלגה "משפט צדק" דורשת

• הורדת אחוז החסימה בבחירות לכנסת.
• פישוט תהליכים ביורוקרטיים.
• חקיקת החוק בדבר אחריות אישית של עובדי הציבור על השלכות החלטותיהם.
• הקמת מנגנון פיקוח על יישום המלצות ועדות פרלמנטריות, ממלכתיות ציבוריות ודו"חות של מבקר המדינה.

כלכלה

מפלגת "משפט צדק" מתנגדת לשליטת מונופולים דורסניים בכלכלה הישראלית.