ד"ר לריסה עמיר, מס' 1 ברשימה לכנסת, יושבת ראש המפלגה
ד"ר לריסה עמיר (ש.ל. 1966), אם לחמישה, תושבת ירושלים. בעלת תואר שני בביולוגיה מהאוניברסיטה הממלכתית ע"ש לומונוסוב במוסקבה. בצעירותה חזרה בתשובה. עלתה לארץ בתחילת 1989. קיבלה תואר שלישי (PhD) באוניברסיטה העברית בירושלים. הדוקטורט שלה הוקדש לתולדות ההגות היהודית והמוסלמית של ימי הביניים. עבדה כעורכת מדעית של תרגום משנה תורה לשפה הרוסית וכן של מספר קורסים באוניברסיטה הפתוחה. כתבה רומן היסטורי "מראה לנסיך".
בנוסף לפעילות אקדמית, לריסה נטלה חלק במאבק נגד הסכמי אוסלו השתתפה בהפגנות רבות של מחנה הימין ו"זו ארצנו". בהיותה בבריה"מ לריסה פעלה למען זכויות האדם ושלחה מוצרי מזון למתנגדי המשטר שנשלחו להגלייה בסיביר. היא גם לא יכלה להישאר אדישה נוכח רדיפת יגאל וחגי עמיר על ידי המשטרה ומערכת המשפט בארץ ומסע דה-הומניזציה מצד התקשורת הישראלית כלפיהם. לריסה יצרה קשר עם משפחת עמיר עוד בשנת 1996. היא החלה בהתכתבות עם האחים עמיר ובמרוצת הזמן הצליחה להשיג אישור בית משפט לביקורים בכלא. היא שילמה בקריירה האקדמית על עקרונותיה: למרות היותה המועמדת המובילה לפוסט-דוקטורט, היא נפסלה ברגע האחרון לאחר שחברי הוועדה גילו בתיבות הדואר שלהם עותקי המאמר העיתונאי המספר על קשריה עם "אויב העם"; האוניברסיטה הפתוחה לא אפשרה לה להרצות בקורס שהיא הכינה, וזאת בניגוד לפרקטיקה המקובלת. כעת לריסה עובדת בבית חולים הדסה במקצועה הראשון.
לריסה התחתנה עם יגאל עמיר לאחר מאבק משפטי ממושך, שבמהלכו רשויות החוק לא בחלו בשקרים גמורים ובסילופי עובדות ובין היתר טענו כי נישואיהם מסכנים את ביטחון המדינה. בשנת 2007 ללריסה ויגאל נולד בן.
למרות מסע השמצות מצד התקשורת לריסה ניהלה מאבק למען זכויות בעלה כשהיא מתמודדת לבדה עם הצביעות של הממסד והרודנות של שב"ס מערכת המשפט. בשנת 2019 קמה קבוצת אזרחים שתמכה בדרישותיה של לריסה למשפט חוזר ולשחרור בעלה. לימים הפכה הקבוצה לתנועה ציבורית "נורא דליבא", ובסוף 2019 הוקמה המפלגה "משפט צדק" שבראשה עמדה לריסה עמיר. המפלגה חרתה על דגלה רפורמה במערכת המשפט ושמירה על הערכים היהודיים של מדינת ישראל.