פשע חטיפת ילדי תימן

מפלגת משפט צדק דורשת לאורך זמן חשיפה כל האמת על פרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן – אחת הפרשות והכואבות והמקוממות בהיסטוריה של מדינת ישראל. הבעת הצער מצד הממשלה והחלטתה על מתן פיצויים למשפחות הינה צעד חיובי בכיוון הנכון, אך היא נמצאת בגדר "מעט מדי מאוחר מדי". היא מתמקדת בפיצוי הכספי, אך אינה מספקת מענה לרצון המשפחות לקבל מידע על גורל יקיריהם. החלטה גם מייצרת הפרדה מלאכותית בין המשפחות שפנו בעבר לוועדות בדיקה לאלה שלא פנו לוועדות כלל – מתוך ייאוש וחוסר אימון והיו לא מעט כאלה.מפלגת משפט צדק דורשת לפתוח את הארכיונים ולבצע חקירה מקיפה של פרשת חטיפת ילדי תימן. משפחות זכאיות לקבל את מלוא המידע הרלוונטי שיעזור להם לשפוך אור על גורלם שך הילדים האומללים. הציבור רשאי לדעת את האמת על הגורמים האחראים לפשע. פרשת ילדי תימן חייבת להפוך לחלק מחומר הלימודים בבתי הספר כמו גם פרשת הרב עוזי משולם ששילם מחיר כבד על מנת לחשוף את האמת על מה שהתרחש בפני הציבור הרחב.\

פתק הצבעה של מפלגת משפט צדק בבחירות 2021

וועדת הבחירות אסרה למפלגת משפט צדק לרשום על פתקי ההצבעה "לשחרור יגאל עמיר". זאת למרות שלגיטימיות של הדרישה לשחרר את יגאל עמיר הוכרה על ידי רשם המפלגות ובית המשפט העליון. זאת החלטה מקוממת שמפרה את העיקרון הבסיסי של המשטר הדמוקרטי דהיינו זכות להציג לשפיטת הציבור את המטרה הלגיטימית שמימושה נמצא במסגרת החוק. רעיון של שחרור יגאל עמיר מפחיד את האליטות משום שהן יודעות: חשיפת הקנוניה שהובילה להרשעתו, חקירת פשעי אוסלו, כמו גם יישום רפורמות משפטיות אותה דורשת מפלגת משפט צדק עשויים למוטט את שלטונן הבלעדי. תצביעו קץ לשלטון האליטות – שימו "קץ" בקלפי!

הגיע העת להתערבות המחוקק: לבטל את האפשרות להרשיעה על סמך הודאה (כלשהי) ללא ראיות משמעותיות

זאת מסקנה של פרופ' בועז סנג'רו מפסק הדין בתיק אמירם בן אוליאל הנשען על הודאת הנחקר שהוצאה ממנו בעינויים. מאמרו של פרופ' סנג'רו שבו הוא מנתח את פסק הדין נמצא כאן.
https://www.israelhayom.co.il/opinion/770921

לדבריו, בית המשפט נראה שבוי בקונספציה ההרסנית של אשמת החשוד.

זאת דרישה של מפלדת משפט צדק. במצע המפלגה נאמר שהמפלגה תשאף לרפורמה במערכת המשפטית שבמסגרתה יבוטל המצב שבו הודאה עצמית מככבת בתפקיד "מלכת הראיות".

מפלגת משפט צדק בתגובה להתנגדות הפרקליטות למשפט חוזר לרומן זדורוב: ההחלטה אינה סבירה, היא מוכיחה את הצורך בשינויים עמוקים במערכת.

בתגובה לבג"ץ פרקליטות מתנגדת בנחרצות למשפט חוזר לרומן זדורוב, וזאת על סמך… שתי הודאותיו (בפני המדובב ובפני החוקרים) ושחזור של הרצח.
כל מי שצפה בשחזור, ראה בבירור כיצד חוקרים מובילים את זדורוב ולא נותנים לו לטעות. לגבי ההודאה – היא שוב מכבבת בתור מלכת הראיות, כמיטב המסורת של המשטרים האפלים.
סתירות רבות ומהותיות בגרסה הרשמית של הרצח ופאשלות המשטרה במהלך החקירה אינן מותירות מקום לתוצאה אחרת מאשר ספק סביר (לפחות!) בהרשעתו של זדורוב. אולם, הפרקליטות מתבצרת בעמדתה ואינה מאפשר לעובדות לבלבל אותה. המצב מוכיח את צדקת עמדתה העקרונית של מפלת משפט צדק: כל עוד לא יבוצעו שינויים מערכתיים, דהינו
(א) יש להוציא את ההחלטה בדבר עריכת משפטים חוזרים מידי הפרקליטות – הגורם שעומד מאחורי כתב האישום
(ב) יש להפחית באופן דרסטי את המשקל היחסי של הודאה עצמית בתור הוכחה לאשמה (על פי הקו המנחה של המשפט העברי) –
חפים מפשע ימשיכו לשבת בבתי הכלא הישראליים. ומדובר לא רק בזדורוב. על פי הערכות יש מאות כאלה….

נתניהו מוותר על המאבק בממסד המשפטי

על פי הדיווחים בתקשורת, במסגרת ממשלת האחדות גנץ יקבל זכות וטו על כל חקיקה בתחום מערכת המשפט. כזכור, גנץ ביטא לא פעם את נאמנותו העיוורת לממסד המשפטי ואף טען שיש להעניק למערכת המשפטית "עליונות על המערכת הפוליטית". ברור כי עכשיו לא תהיה שום רפורמה במערכת המשפט.
ויתור נתניהו על כל רפורמה במערכת המשפט הוא לא פחות מאשר סתירת לחי מצלצלת לבוחריו. הרי הוא הבטיח רפורמה. לפני הבחירות רבים במחנה הימין קראו להצביע לליכוד מתוך ההנחה כי נתניהו כבר הפנים את הנזק העצום שגורם למדינה הממסד המשפטי והפעם, בניגוד להתנהגותו בעבר, יידע להיאבק בו.
אך הים הוא אותו ים ונתניהו הוא אותו נתניהו. חפים מפשע הנמקים בכלא וקורבנות רבים של מערכת המשפט הישראלית יצטרכו לחכות. לפחות, עוד 3 שנים.

מפלגת "משפט צדק" דורשת לבטל את חוק יגאל עמיר

נתניהו מוזמן לפעול לביטול חוק פרסונאלי ורטרואקטיבי – חוק יגאל עמיר.
בפנייתו לעם במוצ"ש נתניהו הדגיש כי חוק פרסונאלי ורטרואקטיבי נוגד את עקרונות הדמוקרטיה ולכן אסור לחוקק אותו. טוב לדעת שראש הממשלה הפנים סוף-סוף את הנזק העצום שגורמת חקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית לחברה דמוקרטית. יש לזכור שהחוק הרטקואקטיבי והפרסונלי הראשון בסוגו התקבל ב2001, והוא חוק יגאל עמיר.

חוק יגאל עמיר התקבל בשנת 2001. החוק אוסר על ועדת השחרורים להמליץ על מתן חנינה או קיצוב עונשו של רוצח ראש הממשלה ממניעים אידיאולוגיים. חוק יגאל עמיר הוא חוק פסול משום שהוא מבדיל סותר לעקרון השוויון ומבדיל בין דם לדם, נתפר בדיוק על פי מידותיו של אדם אחד והוחל באופן רטרואקטיבי.  הוא התקבל על רקע סקרי דעת הקהל שהראו כי חלק ניכר מן הציבור שהפנים את הסכנות הכרוכות ביישום הסכמי אוסלו תומך בקיצוב עונשו של יגאל עמיר. החוק נוצר בעקבות יוזמתם של חברי הכנסת מהשמאל, אך רבים מחברי הכנסת מהימין ומהמפלגות הדתיות תמכו בו או לא השתתפו בהצבעה מתוך הפחד מפני השמאל התקשורת. "הצבעתי ניגוד למצפוני המקצועי כדי להימנע מוויכוח ציבורי שבו יאשימו אותי שרצחתי את רבין" – הודה ראובן רבלין שהבציע בעד החוק. הצדיקים שבסדום היו ח"כ משה ארנס, זאב בוים ואיוב קרא מהליכוד, דוד לוי מגשר ממיכאל קליינר ממפלגת החירות שהצביעו נגד החוק. אך הם היו מעטים מי והחוק עבר. כעת שתיקת הכבשים של מחנה הימין חוזרת כבומרנג, כאשר השמאל מאיים לפעול באמצעות חקיקה פרסונאלית כנגד מי שעומד בראשם.  אך במדינה הדמוקרטית דין ראש הממשלה הוא כמו דין כל אסיר. מפלגת "משפט צדק" קוראת לשים קץ לכל חקיקה פרסונאלית ולהתחיל מביטול החוק הפרסונאלי והרטרואקטיבי הראשון – לבטל לאלתר את חוק יגאל עמיר.

יושבת ראש מפלגת "משפט צדק" ד"ר לריסה עמיר על משפטו של עמירם בן אוליאל

היום, 01.03.2020 בבית המשפט המחוזי בלוד יוצגו הסיכומים בפרשת הרצח בכפר דומא. כידוע, ההודאה באשמה הוצאה מהנאשם, עמירם בן אוליאל, באמצעות עינויים קשים ולחץ פסול שהופעל על ידי חוקרי השב"כ. מפלגת "משפט צדק" מגנה בתוקף את השימוש בעינויים במהלך החקירה. כמו כן, היא דורשת לשנות את המצב המשפטי בו הפללה עצמית נחשבת ל"מלכת הראיות", על פי מיטב המסורת הקומוניסטית. בכל זאת, אנחנו מקווים שבית המשפט יפעל ללא מורא וללא משוא פנים ולא יתעלם מהדרך הפסולה של החקירה שהובילה לגיבוש כתב האישום אשר אינו מתיישב עם הממצאים בשטח. 

לשים קץ למעצרים מנהליים!

ב-10.02 שר הביטחון בנט חתם על צו מעצר מנהלי לנער בן 19, כמה דקות לאחר שבית המשפט הורה לשחררו לחופשי וביקר בחריפות את שיטות החקירה של הנער.

כעבור יום, לאחר שהדבר התפרסם וגרם למורת רוח בחוגי הימין, בנט הודיע על ביטול צו המעצר והמיר אותו בהגבלת על חופש התנועה של הצעיר – צו הרחקה משטחי יו"ש.  האם ה"סוף טוב" (יחסי) של הסיפור הוא תוצאה של הבחירות המתקרבות ורצונו של בנט למשוך קולות מצביעי הימין? עו"ד עדי קידר ("חוננו")  שייצג את הנער התייחס לסוגייה העקרונית ואמר כי "הודעת שר הביטחון רק מבהירה את הקלות הבלתי נסבלת שבה השב"כ מפעיל לחצים ומתחים בצורה בלתי מידתית ובלתי חוקית ללא ביסוס מחתים את שר הביטחון על צווים. התנהלותו והחלטתו של שר הביטחון לשנות את ההחלטה היא ראויה אבל היא לא סוף פסוק, צריך לבחון את כלל הצווים המנהליים שמוצאים, לרבות צווי הרחקות וכד' שמוצאים בהינף יד. צריך לפתוח את כל הדבר הזה במעין ועדת חקירה שתבחן לעומק את ההתנהלות של השב"כ בהיבט הזה".

מצע מפלגת משפט צדק דורש לשים קץ לשימוש במעצרים מנהליים ובצווי ההרחקה ולפעול למנען הגנת הפרט (נחקר, מפגין, כל אזרח מן השורה) מול העריצות של מערכת אכיפת החוק.

מפלגת משפט צדק דורשת לשים קץ לעינויי בני נוער על ידי השב"כ

התקוות כי לאחר הביקורת הנוקבת שהטיחו בתי המשפט בחוקרי השב"כ בפרשות דומה והדורמציון, כאשר ההודאות שהוצאו מהנאשמים באמצעות עינויים פיסיים ופסיכולוגיים נפסלו, הפרקטיקה המחפירה של הוצאת הודאות בכוח תיפסק, התבדו. בימים אלה שב"כ מנהל מעצרים של צעירים יהודים, תושבי יו"ש, כולל ילדים, כאשר נשללות מהם זכויותיהם הבסיסיות. הם מנועים מלהיפגש עם עורכי דינם במששך תקופת ארוכה ונחקרים באינטנסיביות ובברוטליות. האלימות מופנית גם כלפי הקטינים.

בחודש ינואר השנה בית משפט השלום בפתח תקווה ביקר בחריפות את התנהלות המחפירה של חוקרה שב"כ ביחס לשני עצורים שאחד מהם הוא בן 15 בלבד. התברר כי חוקרים הפעילו על צעירים לחץ כבד באמצעות שילוב בין אלימות פיסית למניעת שינה רציפה.  לדברי אחד העצורים, החוקרים קיפלו את ידיו, ואזקו אותו בצורה מכאיבה במיוחד בידיים וברגליים. זכויותיהם של העצורים "מופרות באופן הבסיסי ביותר" – כתבה השופטת בספק דינה. רק לפני מספר ימים נודע על מעצר צעיר יהודי נוסף על ידי השב"כ, גם ממנו נמנעה אפשרות להיפגש עם עורך הדין. סביר להניח כי בימים האלה גם הוא עובר מסכת עינויים.

בניסיון לשים קץ לעינוי צעירים ובני נוער על ידי השב" מנכ"ל ארגון "חוננו" שמואל  מידד (זנגי) פנה ב-12.01.20 לראש הממשלה בנימין נתניה בדרישה להתערב בנעשה. " כמי שאחראי באופן ישיר על השב"כ אני פונה אליך: טול קורה מבין עיניך. מי שמתלונן השכם והערב על אכיפה בררנית, חקירה בצורה פסולה והפרת זכויות שלו ושל מקורביו חייב לנקות קודם כל את האורוות שעליהם הוא אחראי"  – כותב זנגי. הוא מציין כי " בימים אלה עצורים במרתפי השב"כ צעירים יהודים החשודים בעבירות רכוש בלבד, מה שלא מונע מהשב"כ להתנהל כאילו מדובר בראשי ארגוני טרור: הוצאו נגדם צווי איסור מפגש עם עורך דין, החקירות התנהלו גם בשבת תוך רמיסה מכוונת ובוטה של אמונתם הדתית וכשהותר לנחקרים לפגוש עורכי דין הם דווחו על הפרה חמורה של זכויותיהם בחדרי החקירות".

מפלגת משפט צדק מגנה בתוקף את המנהג הפסול של הוצאת הודאות בכוח, קל וחומר כשמדובר בקטינים. יש לגנות גם את שתיקת הכבשים של הארגונים האמונים על שלום הילד שממלאים פיהם מים ואינם מוחים לנוכח הנעשה. המצב האבסורדי כאשר ב"דמוקרטיה היחידה במזרח תיכון" ילדים נחקרים בברוטליות, ללא ליווי עורכי דין ועובדים סוציאליים, וחווים טראומות פיסיות ונפשיות קשות, שהשלכותיהן עלולות להישאר איתם לאורך השנים, מעורר שאט נפש. יש להדגיש כי הדרך היחידה להפסיק את העינויים היא למצות את הדין עם האחראים על המעשים הללו שמפירים באופן שיטתי את הוראת בתי משפט.