נתניהו מוזמן לפעול לביטול חוק פרסונאלי ורטרואקטיבי – חוק יגאל עמיר.
בפנייתו לעם במוצ"ש נתניהו הדגיש כי חוק פרסונאלי ורטרואקטיבי נוגד את עקרונות הדמוקרטיה ולכן אסור לחוקק אותו. טוב לדעת שראש הממשלה הפנים סוף-סוף את הנזק העצום שגורמת חקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית לחברה דמוקרטית. יש לזכור שהחוק הרטקואקטיבי והפרסונלי הראשון בסוגו התקבל ב2001, והוא חוק יגאל עמיר.
חוק יגאל עמיר התקבל בשנת 2001. החוק אוסר על ועדת השחרורים להמליץ על מתן חנינה או קיצוב עונשו של רוצח ראש הממשלה ממניעים אידיאולוגיים. חוק יגאל עמיר הוא חוק פסול משום שהוא מבדיל סותר לעקרון השוויון ומבדיל בין דם לדם, נתפר בדיוק על פי מידותיו של אדם אחד והוחל באופן רטרואקטיבי. הוא התקבל על רקע סקרי דעת הקהל שהראו כי חלק ניכר מן הציבור שהפנים את הסכנות הכרוכות ביישום הסכמי אוסלו תומך בקיצוב עונשו של יגאל עמיר. החוק נוצר בעקבות יוזמתם של חברי הכנסת מהשמאל, אך רבים מחברי הכנסת מהימין ומהמפלגות הדתיות תמכו בו או לא השתתפו בהצבעה מתוך הפחד מפני השמאל התקשורת. "הצבעתי ניגוד למצפוני המקצועי כדי להימנע מוויכוח ציבורי שבו יאשימו אותי שרצחתי את רבין" – הודה ראובן רבלין שהבציע בעד החוק. הצדיקים שבסדום היו ח"כ משה ארנס, זאב בוים ואיוב קרא מהליכוד, דוד לוי מגשר ממיכאל קליינר ממפלגת החירות שהצביעו נגד החוק. אך הם היו מעטים מי והחוק עבר. כעת שתיקת הכבשים של מחנה הימין חוזרת כבומרנג, כאשר השמאל מאיים לפעול באמצעות חקיקה פרסונאלית כנגד מי שעומד בראשם. אך במדינה הדמוקרטית דין ראש הממשלה הוא כמו דין כל אסיר. מפלגת "משפט צדק" קוראת לשים קץ לכל חקיקה פרסונאלית ולהתחיל מביטול החוק הפרסונאלי והרטרואקטיבי הראשון – לבטל לאלתר את חוק יגאל עמיר.