ב-10.02 שר הביטחון בנט חתם על צו מעצר מנהלי לנער בן 19, כמה דקות לאחר שבית המשפט הורה לשחררו לחופשי וביקר בחריפות את שיטות החקירה של הנער.
כעבור יום, לאחר שהדבר התפרסם וגרם למורת רוח בחוגי הימין, בנט הודיע על ביטול צו המעצר והמיר אותו בהגבלת על חופש התנועה של הצעיר – צו הרחקה משטחי יו"ש. האם ה"סוף טוב" (יחסי) של הסיפור הוא תוצאה של הבחירות המתקרבות ורצונו של בנט למשוך קולות מצביעי הימין? עו"ד עדי קידר ("חוננו") שייצג את הנער התייחס לסוגייה העקרונית ואמר כי "הודעת שר הביטחון רק מבהירה את הקלות הבלתי נסבלת שבה השב"כ מפעיל לחצים ומתחים בצורה בלתי מידתית ובלתי חוקית ללא ביסוס מחתים את שר הביטחון על צווים. התנהלותו והחלטתו של שר הביטחון לשנות את ההחלטה היא ראויה אבל היא לא סוף פסוק, צריך לבחון את כלל הצווים המנהליים שמוצאים, לרבות צווי הרחקות וכד' שמוצאים בהינף יד. צריך לפתוח את כל הדבר הזה במעין ועדת חקירה שתבחן לעומק את ההתנהלות של השב"כ בהיבט הזה".
מצע מפלגת משפט צדק דורש לשים קץ לשימוש במעצרים מנהליים ובצווי ההרחקה ולפעול למנען הגנת הפרט (נחקר, מפגין, כל אזרח מן השורה) מול העריצות של מערכת אכיפת החוק.