תחקירים רבים שביצע רונן ברגמן מ"ידיעות אחרונות" (ראו למשל, רונן ברגמן, "מקרה פתולוגי", ידיעות אחרונות, 7 ימים, 20.12.2019) חשפו כי במכון לרפואה המשפטית תחת ניהולו של פרופ' היס בוצעו "גניבה וסחר באיברים למטרות מחקר, הוראה, תצוגה וסתם ביזריות, בניגוד לחוק וללא ידיעת משפחות הנפטרים… במקרים מסוימים, תמורת האיברים קיבל המכון, באופן רשמי, או עובדים זוטרים בו, כסף, במזומן. במקרים אחדים, פרופ' היס קיבל קרדיט אקדמי על המחקרים שלטובתם נלקחו האיברים. מה עשו במקום האיברים החסרים? תלוי. היו מקרים שבהם החללים ריקים מולאו בשקיות עם נייר טואלט; עצם של יד או רגל שנלקחה הושלמה במקל של מטאטא או בצינור השקיה קשיח…
סדרת הכתבות חשפה עוד פן חמור בהתנהלותו של היס: הרופא הבכיר היה חתום על עשרות רבות של דוחות נחיתה מבלי שהוא עצמו ביצע אותן. בכמה מהמקרים, הדוחות הללו הוצגו בפני בית המשפט והיס אפילו העיד על ממצאיהם, כאילו הוא המנתח. ואפילו גרוע מכך: היו מקרים שבהם שינה חוות דעת שלו, כדי שיתאימו למה שהפרקליטות והמשטרה רצו, כלומר יביאו להרשעה…"
המדינה הגנה על היס למרות התנהגותו חסרת מעצורים ולמרות הפיצויים של עשרות מיליוני שקלים שנאלצה לשלם למשפחות הנפטרים שאבריהם נגנבו. היס לא הועמד למשפט ואף לא פוטר. התחקיר הראשון של רונן ברגמן פורסם בשנת 2000, אך רק לאחר שבשנת 2012 שוב התפרסמו הידיעות (גיא ליברמן, ידיעות אחרונות) על אלפי האיברים שנותרו במחסני המכון ללא רשות וללא ידיעת המשפחות – היס הוזז מתפקידו, אם כי הוא ממשיך לתת חוות דעת מקצועית בשורת נושאים.
כיצד ייתכן שמדינה הגנה על היס למרות כל השערורייתיות שנחשפו על ידי העיתונאים וועדת החקירה שהוקמה על ידי משרד הבריאות? רונן ברגמן מסביר זאת ככה: "אמרו לנו גורמים במשטרה ובפרקליטות שהדבר האחרון שהם צריכים עכשיו הוא גל של משפטים חוזרים בתיקים שבהם העיד היס. "הוא עד מרכזי ביותר", אמר לי מקור במערכת החוק, "ופגיעה באמינות שלו, אפילו במקרה אחד, הייתה מפילה עלינו את השמיים…" אחרים רמזו כי היס פשוט יודע יותר מדי סודות המדינה, חלקם אפלים במיוחד, ולכן המדינה נוהגת עימו בכפפות סטריליות של מנתחים".