(בתמונה: ד"ר לריסה עמיר, יו"ר המפלגה)
- ד"ר לריסה עמיר (שנת לידה 1966), אם לחמישה, תושבת ירושלים.
בעלת תואר שני בביולוגיה מהאוניברסיטה הממלכתית ע"ש לומונוסוב במוסקבה. בצעירותה חזרה בתשובה. עלתה לארץ בתחילת 1989. קיבלה תואר שלישי (PhD) באוניברסיטה העברית בירושלים. הדוקטורט שלה הוקדש לתולדות ההגות היהודית והמוסלמית של ימי הביניים. עבדה כעורכת מדעית של תרגום משנה תורה לשפה הרוסית וכן של מספר קורסים באוניברסיטה הפתוחה. כתבה רומן היסטורי "מראה לנסיך".
בנוסף לפעילות אקדמית, לריסה נטלה חלק במאבק נגד הסכמי אוסלו השתתפה בהפגנות רבות של מחנה הימין ו"זו ארצנו". בהיותה בבריה"מ לריסה פעלה למען זכויות האדם ושלחה מוצרי מזון למתנגדי המשטר שנשלחו להגלייה בסיביר. היא גם לא יכלה להישאר אדישה נוכח רדיפת יגאל וחגי עמיר על ידי המשטרה ומערכת המשפט בארץ ומסע דה-הומניזציה מצד התקשורת הישראלית כלפיהם. לריסה יצרה קשר עם משפחת עמיר עוד בשנת 1996. היא החלה בהתכתבות עם האחים עמיר ובמרוצת הזמן הצליחה להשיג אישור בית משפט לביקורים בכלא. היא שילמה בקריירה האקדמית על עקרונותיה: למרות היותה המועמדת המובילה לפוסט-דוקטורט, היא נפסלה ברגע האחרון לאחר שחברי הוועדה גילו בתיבות הדואר שלהם עותקי המאמר העיתונאי המספר על קשריה עם "אויב העם"; האוניברסיטה הפתוחה לא אפשרה לה להרצות בקורס שהיא הכינה, וזאת בניגוד לפרקטיקה המקובלת. כעת לריסה עובדת בבית חולים הדסה במקצועה הראשון.
לריסה התחתנה עם יגאל עמיר לאחר מאבק משפטי ממושך, שבמהלכו רשויות החוק לא בחלו בשקרים גמורים ובסילופי עובדות ובין היתר טענו כי נישואיהם מסכנים את ביטחון המדינה. בשנת 2007 ללריסה ויגאל נולד בן.
למרות מסע השמצות מצד התקשורת לריסה ניהלה מאבק למען זכויות בעלה כשהיא מתמודדת לבדה עם הצביעות של הממסד והרודנות של שב"ס מערכת המשפט. בשנת 2019 קמה קבוצת אזרחים שתמכה בדרישותיה של לריסה למשפט חוזר ולשחרור בעלה. לימים הפכה הקבוצה לתנועה ציבורית "נורא דליבא", ובסוף 2019 הוקמה המפלגה "משפט צדק" שבראשה עמדה לריסה עמיר. המפלגה חרתה על דגלה רפורמה במערכת המשפט ושמירה על הערכים היהודיים של מדינת ישראל.
2. הרב משה נניקשוילי (שנת לידה 1980), ראש קהילת יוצאי גאורגיה בטירת כרמל, פעיל חברתי בהתנדבות מלאה במשך שנים, טכנאי מכשור רפואי במקצועו.
בשעות הפנאי משה מלמד ילדים לבר המצווה ועוסק בפעילות קהילתית. בנוסף, משה מסייע לעשרות אסירים בבתי כלא בישראל. "הצטרפתי למפלגת ״משפט צדק״ במטרה לסייע לאוכלוסייה המוחלשת, ולאסירים שנרמסים ע״י המערכת כולה. מזדהה בצורה מלאה עם רעיון המפלגה".
3. ליזה יודין (שנת לידה 1960), עיתונאית, עורכת ראשית של השבועון "משולש" ("טריאוגולניק")
30 שנה בארץ, גרה בבאר שבע, אם לשתי בנות. במשך שנים כתבה טור "ישראל מאחורי סורג ובריח". "עקבתי מקרוב אחרי התנהלותן של מערכת המשפט, המשטרה והפרקליטות. במשך כל 20 שנות עבודתי כעיתונאית בישראל אני מעלה את הנושאים של הסכמי אוסלו, סתירות רבות בגרסה הרשמית של ההתנקשות ברבין, אקטיביזם שיפוטי של בג"ץ ושיטות החקירות של המשטרה".
4. אברהם שיינמן (שנת לידה 1957), פעיל ימין, בעבר חבר הליגה להגנה יהודית .
עלה לארץ מארה"ב ביחד עם רב כהנא, גר בירושלים.
5. שאול פרץ (שנת לידה 1953), מטפל מוסמך בהתמכרויות.
נשוי לד"ר נחמה פרץ, אב לששה ילדים. במשך שנים רבות עובד במוסד גמילה והציל מאות מטופלים. תושב מושב מנחמיה, אוהב את ארץ ישראל. שאול: "הצטרפתי למשפט צדק כי עם יראל חונך על צדק!"
6. גאולה עמיר (שנת לידה 1949), תושבת הרצליה.
בוגרת סמינר ע"ש הרב וולף במגמת מורות. בהמשך הסבה לגננת ובמשך 43 שנה ניהלה גן פרטי. כתבה שני ספרים: על פרשת יגאל עמיר ועל תולדות חייה (טרם פורסמו). כיום מתנדבת ב"עזר מציון" וכותבת.
7. מיכאל ליטווק (שנת לידה 1988), עורך דין, גר בחריש.
עוסק בתחום האזרחי והמנהלי. מייצג משפחות שכולות רבות במאבקם כנגד רוצחי ילדיהם, בין היתר במאבק למען הרס בתי מחבלים, בניה בלתי חוקית והסתה ברשת. פועל בתחום הנגישות לנכים ומוביל את המאבק לטובת הנגשת מערת המכפלה. עוסק בענייני דת ומדינה ופועל למען חופש דת במרחב הציבורי.
8. חווה שמולביץ' (שנת לידה 1969), חוקרת מוזיקה יהודית.
ילידת ברית המועצות. החל מגיל צעיר עסקה בפולקלור יהודי מוזיקלי. עלתה לארץ ב-1991, מאז מתגוררת בלב העיר חברון. במשך 20 שנה ניהלה בית ספר למוזיקה בקריית-ארבע. בשנים האחרונות חזרה לפעילות מחקרית. תרמה לתרבות העיר חברון הן בפעילות מוזיקלית והן בעיצוב חוצות העיר. בתקופת האינתיפאדה ה-שנייה נטלה חלק בפעילות של כיתת הכוננות להגנת התושבים.
9. טניה וישנבצקי (שנת לידה 1974), מורת דרך.
ילידת טשקנט בירת אוזבקיסטן. למדה במכון להנדסת תקשורת. עסקה בהוראת עברית במרכז ישראלי בעירה. עלתה לישראל ב-2002, עברה הכשרה מקצועית ומאז עובדת כמורת דרך. "תמיד חשבתי שהסכמי אוסלו הם פשע נגד עם ישראל. בעקבות היכרותי האישית עם לריסה עמיר וליזה יודין החלטתי לייסד קבוצת פייסבוק למען שחרורו של יגאל עמיר מן הכלא, והקבוצה משכה תומכים רבים. כך התחילה הפעילות הפוליטית שלי".
10. ד"ר אלכסנדר שיינין (שנת לידה 1956), רופא ילדים.
יליד לנינגרד, נצר לשושלת רבנים, רופאים ונפחים. סיים לימודים במכון לרפואה בהתמחות בפסיכיאטריה ופדיאטריה. היה פעיל בתנועה לתקומה יהודית לאומית ודתית בברית המועצות. בתור רופא שימש כמוהל וערך בריתות בתנאי מחתרת.
עלה לארץ הקודש לירושלים בשנת 1987, שימש כרופא צבאי. החל משנת 1994 מתגורר ביישוב בת-עין (גוש עציון). עובד כרופא ילדים.
.דוד מעיין-צ'רנוגלז, אסיר ציון לשעבר, מוצב במקום הסמלי של כבוד, בסוף הרשימה.